בְּקִצּוֹ נִבְלָם / נסים פרנקו

הוֹלֵךְ עַל מִדְרְכוֹת חַיָּיו, וְהָרִצּוּף

לֹא יָשָׁר

רוֹאֶה אֶת כִּכְּרוֹת הַיֵּאוּשׁ, עוֹקֵף

וְלֹא נֶעֱצַר

בְּדֶרֶךְ מִתְמַשֶּׁכֶת אֶל

סוֹפָה הַבָּטוּחַ

הַמּוֹלִיכָה לְפָנִים

רַבִּים הַפַּחִים הַנִּקְרִים פֶּתַע, שֶׁלֹּא

תָּמִיד מְזֹהִים

גַּם לַחַיִּים יֶשְׁנָן תַּחֲנוֹת, וְיֵשׁ

לַעֲמֹד בַּתּוֹר

לַמִּדְרָכוֹת שִׁפּוּעִים שׁוֹנִים

וְחַייָּבִים בְּמִסְתּוֹר

יֵשׁ וְהַכֹּל נִרְאָה מְעוּנָן, וּכְמוֹ

הַכֹּל מִתְמוֹטֵט

לְעִתִּים, זֶה עֲנַן אַלְמָן

בָּרָקִיעַ שׁוֹטֵט -

בָּעֲרוֹב יָמֶיךָ קוֹדְרִים שָׁמֶיךָ

חָדַלְתָּ מֵהִתְפַּעֵל

יֵשׁ, וְטוֹבִים שְׁעוֹתֶיךָ

כְּמוֹ אַתָּה נִתְפַּס בּוֹעֵל !

מִדְרָכָה שׁוֹנָה לְכֹל אָדָם

וּצְעָדָיו מְבוֹכִים

וּלְעֵת שַׁחַר אֲדַמְדַּם, נֶאֱסַף

אֶל הַהוֹלְכִים.