המכונית הישנה.

המכונית הישנה. מאת זיגי בר-אור

בעקבות השיר של עליזה זאבי: הרנו מגאן.

אז מה אם יש לנו מכונית ישנה
והיא אפילו לא יד ראשונה?
אז מה, אני חייב להם הסבר
שלא קניתי עדיין אוטו אחר?

נכון, השכנים כבר החליפו מזמן
אולי הם מתביישים לנסוע בישן?
שיתפוצצו, שינחשו איך זה קורה
שאני עדיין נוסע עם אוטו כזה.

והם בודאי גם לא מבינים
איך זה שיש לי כסף לטיולים
נוסע כמה פעמים עם כל המשפחה
ולילדים בניתי למעלה עוד קומה.

שיש לי כסף, את זה הם רואים,
אז הם כל הזמן רק מנחשים
וכל הזמן על זה מרכלים
אבל לשאול הם לא מעיזים.

ואני צוחק לי תמיד בשבתות
נוסע עם המשפחה למסעדות,
בזמן שהם מצחצחים המכוניות
כדי שייראו לגמרי חדשות.

אצלם זה בטח סמל יוקרה

שמכונית יחליפו בכל עונה,

ללא היסוס, לוקחים הלוואה

שמא יגידו: "זה אין לו פרוטה."

איכפת לי? אני מבלה עם המשפחה
בכסף שאני מרוויח ולא מהלוואה
ומסתפק במכונית שלי, הישנה,
שמגיעה לכל מקום, כשלהם החדשה.

שיזיעו, שיעבדו שעות נוספות,
עד שיצאו להם כל הכוחות

ואני אהנה לי מחיים טובים,