פָּנַיִךְ / נסים פרנקו

לָרִאשׁוֹנָה בִּרְאוֹתִי פָּנַיִךְ

נָדְדָה בִּי שְׁנָתִי

קָפְאָה כָּל יְכוֹלְתִי

כֻּלִּי נִרְעַדְתִּי

אָהַבְתִּי…

לָרִאשׁוֹנָה בִּרְאוֹתִי חִיּוּכֵךְ

קָרַן בִּי עוֹלָמִי

הִתְאָרֵךְ לוֹ יוֹמִי

סַר מִמֶּנִּי תֻּמִּי

אָהַבְתִּי…

לָרִאשׁוֹנָה , בְּעֵת שֶׁנָּגַעְתְּ בִּי

הִרְגַּשְׁתִּי טַלְטֵלָה

רָאִיתִי הַתְחָלָה

וְאָשְׁרִי הִתְעַלָּה

אָהַבְתִּי…

לָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁשָּׁכַבְתִּי אִתָּךְ

רִחֲפָה נִשְׁמָתִי

נִסְחֲפָה עֶרְגָּתִי

גָּבְרָה לְהִיטוּתִי

אַהֲבָתִי…

לָרִאשׁוֹנָה , כְּשֶׁהָלַכְתְּ מִמֶּנִּי

כָּבָה בְּתוֹכִי אוֹר

לִבִּי הָפַךְ לְצוֹר

מָעַדְתִּי שִׁכּוֹר –

מִ - מִ - פַּ........פָּנַיִךְ…

יְחִידָתִי.