בְּחִיּוּךְ מְלַבֵּב /  נסים  פרנקו

אָנוּ בֶּטַח כְּבָר לֹא יְלָדִים

מִי וּמַה אָנוּ - אֲנַחְנוּ כְּבָר יוֹדְעִים

אִם כֵּן, מַדּוּעַ נַמְשִׁיךְ לְהַסְתִּיר וְלִשְׁתֹּק

לְשֵׁם מַה לְהַבְלִיג וְגַם לַחֲמֹק

נְגַלֶּה זֶה לְזוֹ אֶת כָּל הַקְּלָפִים

נֹאמַר, אֶת כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹמַר

נִדְאַג לֵיהָנוֹת מִן הַחַיִּים הַיָּפִים

וְלֹא תָּמִיד - רַק מִמַּה שֶׁמּוּתָּר!

נִלְמַד לַחֲשׂוֹף פִּינּוֹת נִסְתָּרוֹת

כָּךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָּבָר נֶעֱלָם

וְלֹא נַמְתִּין כְּבוּלִים בְּמוֹסְרוֹת

אִם יֵשׁ טָעַם בַּחַיִּים  יִמְתַּק הָעוֹלָם

הָבָה נֵרֵד כְּבָר מִן הַשְּׁחָקִים

נֵלֵךְ בְּגֹבַהּ אֶחָד  וּבְחַיִים פְּשׁוּטִים

נַשְׂכִּיל וְנֹאהָב וּבְלִי מְשַׂחֲקִים

וְלֹא נִתְהַדֵּר בְּנֵזֶר שׁוֹטִים

אִם מַה שֶׁנֹּאמַר זֹאת גַּם נַעֲשֶׂה

וְהַפֶּה יְבַטֵּא אֶת מַה שֶׁבַּלֵּב

דָּבָר שׁוּב לֹא יִהְיֶה מְעֻשֶּׂה

כָּךְ הַכֹּל יִתְנַהֵל  בְּחִיּוּךְ מְלַבֵּב

כִּי  כָּל  אָדָם-  

אוֹהֵב .