מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת / נסים  פרנקו

הִשְׁאִיר אֶת הָאֶתְמוֹל מֵאָחוֹר

יָמָיו לֹא כֻּבְּדוּ בְּזֵרֵי דַּפְנָה

יָשִׁישׁ , פַּעַם מָסַר לוֹ מַפְתֵּחַ

לְדֶלֶת שֶׁל הֶאָרָה מִן הַשְּׁחוֹר –

אֶת מַשָּׂא תְּלָאוֹתָיו אָגַד לִצְרוֹר

וּבְתוֹכוֹ מִטְעַן אַהֲבוֹתָיו

נָדַר לְעַצְמוֹ אוֹתוֹ לֹא יִגְרֹר

אֶל עֵבֶר מְחוֹזוֹת נְתִיבוֹתָיו

חִפֵּשׂ בְּתוֹכוֹ חִיּוּךְ שֶׁאָבַד

נִזְכַּר בָּעֵינַייִם  שֶׁכֹּה אָהַב

שֶׁיָּצְקוּ אֶת אָשְׁרוֹ אֲשֶׁר נִכְחַד

בְּבוּעַת הָאַהֲבָה בָּהּ  שָׁכַב

הַדֶּלֶת קְרֵבָה וּמִתְרַחֶקֶת

פַּעַם צָרָה הִיא פַּעַם רְחָבָה

כִּמְעַט שֶׁנָּגַע  וְהִיא חוֹמֶקֶת

נוֹצֶרֶת מֵעֶבְרָה אוֹר שֶׁכָּבָה –

חוֹלְפוֹת הַשָּׁנִים הוּא עֲדַיִן תָּר

הַמַּפְתֵּחַ תָּלוּי עַל צַוָּארוֹ

סַף הַפֶּתַח עוֹדוֹ חָבוּי , נִסְתַּר

וַעֲדַיִן נוֹשֵׂא הוּא מְרוֹרוֹ .