שירים

אוטובוס קו שמונים ושתיים - לבמת הדיון של יקי:תודה




אוטובוס קו שמונים ושתיים היה

נוטל אותי בדרכים האפורות ,דרך

האספלט חסר המנוח וטעון השקיות

-שנהגים משליכים , ובדלי סיגריות

ואני נוסע איתו אל תחנתו הסופית

שם המתינה אמי למותה, ובכניסה

אני מעמיס על עצמי גביניות וקרואסון

שוקולד להמתיק את הכאב, וכרץ

מרתון עיקש ובודד הריני מלטף

,את פתיתי שערה הלבנים של אמי

נזכר בשנות יופייה עת היתה מהלכת

כרוזנת ברחוב בדרך ל"רוול " יחד עם

,חברותיה אידה וניוסיה ורעיה,

אשר בין אספרסו לעוגת פירות יער

סיפרו מעשיות אודות ילדיהן ,

המוצלחים, כך אמא סיפרה לי פעם-

ולהן היא אמרה שהילד שלה משחק

כדורגל וכותב קצת שירים, ושאיננה

מבינה מדוע אין הוא לומד ואולי פעם

גם יפנים שאין זה נורא לתת לאמא

:נשיקה כשהיא מבקשת, והילד הבין

-ובימים אחרונים של פרידה

ואין היא אף יודעת: ביקש מחילה

נישקה על מיצחה, ואמר לה תודה-

:על ימים רחוקים ונוגעים
 
של תחילת אהבה  וסופה.

תגובות