חזרה ליצירות
שירים

הזיקנה העלובה וחסרת הנימוס

אודי גלבמן | (13/01/2015 23:14) | 89 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל


הזיקנה העלובה וחסרת הנימוס 
נטעה את אוהלה הקוצני
בחצרו של מר ג'י , אשר מצידו,
נפעם מול ירוק העלים הרטובים 
מאגלי הטל של הבקר, ומשלה היה
את עצמו שתמיד ייוותרו בטריותם,
ממש כמו השמש העולה ממזרח-
וכל כך נעצב אל לבו, כשעם שקיעה
היו הפרחים הרטובים של הבקר,
מונחים ככלי אין חפץ בו
מחמת שבא יומם,
וגם לו היה הגנן מגיע למשמרת הערב -
לא היתה משתנה העובדה הכואבת שהם,
וגם מר ג'י ינדדו לעולמות אחרים
בבוא העת - ואין יום דומה למשנהו,
ובקר בא וערב הולך,- שם
ולא פה ,ועולם חוזר על עצמו כמתחייב.
כנדרש.כמתקיים.

תגובות

חזרה ליצירות