* (אֲהוּבָתִי, מֵאָז הָלַכְתְּ)

***

א

אֲהוּבָתִי,

מֵאָז הָלַכְתְּ -

אֲנִי מְעַנֵּג עַצְמִי בְּחֵיק נְעָרוֹת שַׁרֵת

שֶׁאֶת חֲסָדֵיהֶן אֲנִי קוֹנֶה בְּכֶסֶף מָלֵא.

ב

תַּגִּידִי -

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִפָּרֵד בְּלַיְלָה כָּזֶה?

בְּדִיּוּק עַכְשָׁו כְּשֶׁהִתְחִיל הַגֶּשֶׁם

וְהַיָּם פּוֹלֵט סַרְטָנִים מְאֹהָבִים

וּצדָפוֹת מְיוּחַמוֹת...

רוֹאֶה אֶת הָאַבְּסוּרְד?

אֲבָל -

הַזְּמַן אֵינוֹ עוֹצֵר אַף פַּעַם.

זֶה טִבְעוֹ הַהֲפַכְפַּךְ.

לַיֶקוּם הִגָּיוֹן מְשָׁלוֹ – אָתְ יוֹדַעַת,

וְאוּלַי יֵשׁ מַשְׁמָעוּת נִסְתֶּרֶת לְכָל נֵס מֵפוּקפַּק.

וְהִנֵה שֶׁהָלַכְת- כְּבָר לֹא מַמָּשׁ אֵכפַת לִי,
זֶה לְכָל הַיּוֹתֵר חֹמֶר לְעוֹד שִׁיר לֹא מֵעוֹדָן. ..

ג

שׁוּב לַיְלָה.

אֶת לַהֲקַת הַנְּעָרוֹת הַמִּתְהוֹלֶלֶת גֵּרַשְׁתִּי מִמִּטָּתִי.

יֵשׁ גְּבוּל לְכַמּוּת הַנִּחוּמִים שֶׁאֶפְשָׁר לְקַבֵּל.

רוֹצֶה לִישֹׁן לְבַד לְשֵׁם שִׁנּוּי.

הִדְלַקְתִּי נֵרוֹת, קִדַּשְׁתִּי הַחַג,