בתנועה מתמדת

       מוקדש לעוזי (עצמי עצמי) כאח הוא לי, ששנתן לי  אפנים כסופות בלי רמה

בתנועה מתמדת

גלילאו אמר,

"ואף על פי כן נוע תנוע"

ועצרו את חייו.

אולי לכן איינשטיין אמר

החיים הם כמו רכיבה

כל הזמן צריכה להיות תנועה.

אז דיוושתי על אופניים

במעלה ההר

אל המקום בו הוא פוער לועו

ואפשר להגיע אל בטן האדמה,

אופניים יפים היו לי

בלי רמה - של בנות.

עייפתי מאד, הזיעה ניגרה

השרירים רעדו

עצרתי

ירדתי מאופניי -

כעת המוות צריך להגיע

כי איינשטיין אמר,

שכדי לחיות

צריך להמשיך ולנוע.

חיכיתי -

עצמתי עיני

וראיתי מראות

יער עד

ראיתי בתוכו גם ים

והיה שם מדבר עם נאות...

כך נראה המוות?

ערבבתי את הצבעים

ופרחו לי פרחים

וקוסם בא והפך אותם

ליונים צחורות

ואחר כך הפכן

לשבעת הצעיפים 

הסרתי אותם אחד אחד...

והמחשבה רצה קדימה

חייכתי,

שׂפתי חיים

אני עדיין כאן

וידעתי כי כדי לחיות