פרות הבשן, קרא להם עמוס

הם החלוץ לפני המחנה

מתי מעט, מול רבים

מעזים

וכול העם מפקחותם נהנה

להם האחריות

גם הזכות הגדולה

לא נכנעים לשטות

לא חוסכים בעמלה

הם את המשק ירימו

כך אמר שר האוצר

הם, הם אלו שעשינו

על פי הם יישק דבר

אנחנו נמשיך לעבוד

ולבכות אל מול המסך

ולהם במסדר כבוד נעמוד

עת יעברו העושקים בסך

וכדברי הנביא עמוס

" שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה"

עמוס פרק ד'