תר שלא מותר

          תָּר שֶׁלֹּא מוּתָּר / נסים פרנקו

מִתַּחַת לְגֶשֶׁר הַיַּרְקוֹן הָיִי

תָּלוּי לֹא רָצִיתִי לַעֲזוֹב הָכֹּ

זַעֲקוֹת חֲרָדָה עַל רֶקַע שָׁמַיִם שְׁרִי

אַזְהָרָה וְקַר לִי בַּגַּב וְזֵיעָה בְּמִי

נֶחְרְטוּ בְּזִיכְרוֹנִי שְׁתֵּי סִירוֹת מְשׁוֹ

אַרְבָּעָה זוּגוֹת לוֹטְפוֹת אַהֲבָה כִּמְ

בְּעֵרוֹם וַאֲנִי תָּר אוֹתָךְ מֵעֵבֶר לַמַּרְאֶה

הֶעָצוּב תָּר אֶת שֶׁהָיָה אָסוּר וּמְנֻגָּד לָאוֹ

אֲנִי חַשְׁדָּן סַקְרָן קַפְּדָן נִרְגָּן מוּבָן רַק לָהּ לְזוֹ

שֶׁאֲנִי תָּר וְעוֹד אָתוּר אַךְ אֲנִי תָּלוּי וְנָדוּי וּבְנִבְכִי

כִּמְ אֵינִי שָׁפוּי קִרְבִי הוֹרִידִי אוֹתִי מִכְסִילוּתִי הָנוֹאֶ

וְלֹא אֵדַע רַע וְאֶהְיֶה עֵר וְלֹא בַּעַר כִּי לֹא אוּכַל לִחְיוֹת

בְּסַעַר מְנֻגָּד אֶקְטֹף אֶת פִּרְחֵי הֶבְלֵךְ הַחַם אֲנָשֵׁק לְנִשְׁמָתֵךְ

הַסֶּעוּרָה וְעוֹדֶנִּי תָּר אֶת שֶׁלֹּא מוּתָּר וַאֲנִי בֶּעֱטְיֵךְ חָשׁ מְבוּתַר

וְחַס עַל וְחַס אִם וִיגוֹנִי עַל טַס מוּגָּשׁ לַצוֹפִים מִלְמַעְלָה עַל רֶקַ

תְּכֹול מְשֻׁבָּץ פְּנִינֵי אַהֲבָה שְׁזוּרִים עַל חוּט אֱלֹהִי מָתוּחַ בֵּינִי לְבֵי

עַד אֶמָּצֵא בַּמָּקוֹם שֶׁתַּרְתִּי וְעַד אֲגָלֶה אֶת אֲתָרֵי הֵיכָלֶך הַסָּגוּף אֲשֶׁ

נוֹלָד בְּמוֹחִי וּבְפִתְחוֹ אֲבְנַיִם שׁוֹחֲקִים אַהֲבָה מוּלֶדֶת אֲסוּרָה

רֵאשִׁית לָךְ כִּי אוֹנִי שׁוּלִי.