חָבֵר  /  נסים  פרנקו

לֹא חָשַׁבְתִּי לְרֶגַע שֶׁ…

לֹא תִּהְיֶה לְיָדִי –

עַכְשָׁיו, אֵין לִי עִם מִי לְדַבֵּר כְּשֶׁ…

אֵינְךָ לְצִדִּי –

חַיֵּינוּ הֵם דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה , חָבֵר

עִם תַּחֲנוֹת

וּבְכָל אַחַת מֵהֶן, מִתְבָּרֵר

אֵין מַתָּנוֹת –

כֵּן, חָבֵר

כִּבְרַת דַּרְכֵּנוּ הַסְּלוּלָה הִסְתַּיְּמָה

בְּטֶרֶם זְמַן

וּבִלְעָדֶיךָ, שׁוּב לֹא נִתַּן לְקַיְּמָהּ

לִי זֶה מוּבָן –

אַךְ תָּמִיד אָבוֹא לְכָאן , לִמְסֹר חֲדָשׁוֹת

שֶׁתִּתְעַדְכֵּן -

וּבְרֻבָּן תִּהְיֶינָה לָבֶטַח יְבֵשׁוֹת

מִפֶה זָּקֵן-

כֵּן חָבֵר

תָּמִיד הָיָה לָנוּ קָשֶׁה לְהִיפָּרֵד

אַךְ זֶה קָרָה

אֲנִי , אֶת קְלִפַּת הַחַיִּים מְגָרֵד

בְּתוֹךְ מָרָה –

מַר לִי  חָבֵר

בַּפֶה ובַּנְּשָׁמָה

אַךְ , אָבוֹא תָּמִיד לְבַקֵר

גַּם נִשְׁמָתִי

יְתוֹמָה .