טַלְטֵלָה בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶט / נסים פרנקו

הוֹלֵךְ לְאַט בִּשְׁבִיל הָאֲנָחוֹת

מַאֲזִין אֵיךְ מִתְנַפְּצוֹת כְמִיהוֹתָיו

אֶל בֵּין מֵיתְרֵי הַבְּדִידוּת הֵן שְּׁלוּחוֹת

לְמַלֵּא בִּצְרִיבָה אֶת דִּמְעוֹתָיו

הוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל תִּקְווֹת רְדוּמוֹת

זוֹ בְּתוֹךְ זוֹ בֵּין שִׁנֵּי הַזְּמַן

עוֹבֵר בֵּין תַּחֲנוֹת שׁוֹמֵמוֹת

וּמַעֲלֶה חֲלוֹם שֶׁהֻטְמַן –

וַהֲמֻלַּת הַטַּף קוֹטַעַת

זֶרֶם מַחְשְׁבוֹתָיו הַשָּׁבִיר

מְטַפְטֶפֶת רְבִיב שֶׁל חֶמְלָה

הַנּוֹטֵעַ שַׁלְוָה בַּדַּעַת

הַשְּׁבִיל הָאָרוֹךְ אֵינוֹ תָּם

וְקִירוֹת הַבְּדִידוּת גְּבוֹהִים

כָּזָב אֶת הַכְמִיהוֹת אָטַם

וּפָנָיו , מוּל הָרִיק בּוֹהִים…

וְיֵשׁ טַלְטֵלָה בַּשֶּׁקֶט

הֶחָרוֹן בְּתוֹכוֹ סָמוּי

שֵׁנָה טְרוּפָה שׁוּב חוֹבֶקֶת

שֶׁעוֹטֶפֶת עָתִיד כָּבוּי.