הַבּוּשָׁה/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                                          2.2.2015
הַבּוּשָׁה/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בּוּשָׁתִי וְנִכְלַמְתִּי,

לְאָן אוֹבִיל אֶת הַבּוּשָׁה.?

אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ,

בִּקְצֵה הָעַיִן דָּמְעָה.

הַיַּחַס שֶׁקִּבַּלְתִּי,

מִנּוֹתֵן הַשֵּׁרוּת הַמַּמְלַכְתִּי.

הָיָה מְזַלְזֵל וּמַעֲלִיב,

אוֹתִי הוּא הִשְׁפִּיל.

לֹא אֲסַפֵּר עַל עַצְמִי,

לֹא אֶתְפָּאֵר בְּמַעֲשִׂי.

אַךְ עַל קְצֵה הַמַּזְלֵג,

תָּרַמְתִי לֹא מְעַט.

חֲצִי יוֹבֵל שָׁנִים,

הָיִיתִי בַּמַּדִּים.

אֶת חַיַּי לְמַעַן הַמְּדִינָה,

הָיִיתִי נָכוֹן לְהַקְרִיב.

אִיתְּרַע מַזָּלִי,

וְנִפְצַעְתִּי תּוֹךְ כְּדֵי שֵׁרוּת.

לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה,

אֲנִי נִלְחָם עַל עַצְמָאוּת.

הַיּוֹם כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְבַקֵּשׁ,

אֶת מַה שֶּׁמַּעֲנִיק לִי הַחוֹק.

נוֹתְנִים לִי הַרְגָּשָׁה,

שֶׁעוֹשִׂים לִי טוֹבוֹת.

כָּאן הַפְּקִידָה הָרְפוּאִית,

שֵׁם הַמַּעֲנֶה בַּמּוֹקֵד.

וְעוֹד אֵי אֵלֶּה נוֹתְנֵי שֵׁרוּת,

שֶׁמְּזַלְזְלִים וְעוֹקְצִים כִּצְרָעוֹת.

לֹא פָּשׁוּט לִהְיוֹת נָכֶה,

לֹא קַל לִהְיוֹת מֻגְבָּל.

לֹא פָּשׁוּט לְקַבֵּל אֶת הַמַּגִּיעַ,

כְּשֶׁנּוֹעָצִים בְּךָ "מַבָּט".

אֲנִי בּוֹשׁ וְנִכְלָם,

אֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן אוֹבִיל אֶת הַבּוּשָׁה.

פָּרַקְתִּי עַל כְּתֵפְכֶם אֶת כְּאֵבִי,

אָנָּא, אַל תְּרַחֲמוּ עָלַי.

אֲנִי מַאֲמִין,

שֶׁעוֹד יִשְׁתַּפֵּר הַמַּצָּב.

הָרְגִישׁוֹת גַּם  הִיא תַּחְלֹף,

כְּשֶׁאֶעֱמֹד יַצִּיב וְאַתֶּן.