כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה,/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                         

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה,/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

ג  וְהָיָה--    כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מַיִם:

    אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל;

    וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.(תְּהִלִּים א')

הָאָדָם נִמְשַׁל לְאִילָן,

בַּמְּקוֹרוֹת וּבַתּוֹרָה.

מֵעֹמֶק הַשָּׁרָשִׁים,

שׁוֹאֵב חַיּוֹת וְעָצְמָה.

שָׁרָשָׁיו שֶׁל הָעֵץ,

 יַצִּיבוּת מַעֲנִיקִים .

הוּא נִתְלַשׁ בְּקַלּוּת,

בְּלִי שָׁרָשִׁים עֲמֻקִּים.

גַּם הָאָדָם שׁוֹאֵב,

חַיּוֹת וְחַיִּים.

מֵעֹמֶק הַמּוֹרֶשֶׁת,

שֵׁם שָׁרָשָׁיו נְטוּעִים.

הַשָּׁרָשִׁים מֵהֶם,

נוֹצַר  הָאָדָם.

הֵם מְקוֹר הָעָצְמָה וְהַקִּיּוּם,

שֶׁל מוֹרֶשֶׁת הָעָם.

כְּשֵׁם שֶׁהָעֵץ לְצְמִיחָתוֹ זָקוּק,

לְאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, אֲדָמָה,מַיִם אֲוִיר וְאֵשׁ.

גַּם הָאָדָם לְצֹרֶךְ חַיּוּתוֹ,

אֶת אַרְבַּעַת הַיְּסוֹדוֹת מֵהָאֵל מְבַקֵּשׁ.

הָאֲדָמָה מַעֲנִיקָה יַצִּיבוּת,

הַמַּיִם הֵם מְקוֹר הַחַיִּים.

הָאֲוִיר הוּא הַנְּשִׁימָה וְהַנְּשָׁמָה,

הָאֵשׁ הִיא הַשֶּׁמֶשׁ מַעֲנִיקָה חֹם וְקִיּוּם.

   כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה,(דְּבָרִים כ' י"ט)