טְרִילוֹגְיָה לִירִית עַל שְׁנַת הָעִיר וִיקִיצָתָהּ (שיר #2)

ב

וּבַלַּיְלָה הַהוּא עֵת אָבְדוּ הַשָּׁמַיִם

וְאוֹרוֹת עַשֵנִים בָּךְ כָּבוּ בִּלְחִישָׁה,

כּלֵיזמֶרֶי רְפָאִים טִפְּסוּ בִּשׁלָבָיךְ

מְצִּיצִים אֵל נִשׁמַתְּ גַּנֵּךְ הַפְּצוּעָה.

אָהַבוּךְ סוֹרְרִים מִגְדָּלִים כִּבְדֵיְי צַעַר,

רְחוֹבוֹת מוּזָרִים חָקְרוּ נֶתִיבֵךְ,

אֶת שְׁמֵךְ הָאֶחָד רָחֲשׁוּ תַּן וְכֶלֶב,

וְיוֹנִים זָרוֹת עָנוּ בֵּן אָמֵן ...

וְהָרוּחַ הִלֵּךְ בְּךָ עָיֵף וּמַלּוּחַ,

מְעֻרְטָל מִשְּׁתִיקוֹת מִתְנַגְּנוֹת וּשְׁבִילִים,

שׂדֶרַתֶךְ הָרְטֻבָּה כִּבְּתַה אַט עַצֶיהָ,

וְנָשְׁקָה יְחֵפָה לְעֵינַי הַיְּלָדִים.

בְּלַיְלָה יְגֵעִים בָּכוּ חוֹמוֹתַיִךְ,

נָפְלוּ מֵחִצּוֹת וּבָאוּ יָדַיִם,

בְּרוּחַ קָדִים קָרַעְתָּ צֶעִיפַיךְ,

וּבָאתְ סוֹעֲרָה וִיחֵפָה – עַד אוֹר. ..