שירים

אחווה

הזמן הותיר בי
נמנום של אחר הצהריים
בעודי פורמת אחוות שיריי
למילים.
התנערתי משמיכת הפרחים
שכיסתה גופי
וערפל בא לתוכי
מטשטש ומסתיר.
את החוויות התכתי
למקשה צרופה של עלילה
בלתי נגמרת בחיים.

תגובות