יצירות אחרונות
ובשתיקה של מעלה (1 תגובות)
חימי כץ /שירים -27/11/2024 17:55
יום חדש (2 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -27/11/2024 16:14
השיחה (העולם האחר, חלק שני) (4 תגובות)
סבסטיאן /שירים -27/11/2024 13:37
כַּלְכָּלָה רַכָּה. טִיפְּשׁוּטוֹן (3 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -27/11/2024 11:56
בזמן שקיעה (3 תגובות)
איריסיקה /שירים -27/11/2024 09:54
רבין, אי מניעת רצח (3 תגובות)
עונתיים /סיפורים -27/11/2024 07:52
שׁוֹבֶרֶת שְׁתִיקוֹת (14 תגובות)
אביה /שירים -27/11/2024 07:10
להתענג בקשרים משלי (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -27/11/2024 06:35
סיפורים
עדן פיינברג."בגהינום, שתדע לך, יש מדור מיוחד לאנשים שצוחקים על השואה!" ת'אמת, לא שיקרתי. ממש התבאסתי לראות שאף אחד לא חייך. שכולם נראו כאילו תקעו להם משהו עמוק עמוק בתחת. נכון שעד גיל ארבעים ותשע שכחתי את הקטע הקטנטן הזה מהחיים, אבל עדיין הייתה לי מעין הרגשה של החמצה. למה לא הייתי זה שצוחקים בהלוויה שלו. אבל אחר כך חשבתי, לא אשמתם. אני הרי מת, זה קצת עצוב שמת לך מישהו. לא משנה מי. כל עוד הכרת אותו או חיבבת אותו? זה ממש לא משנה עד כמה הוא קרוב אליך. זה גם לא משנה ש"הוא לא היה רוצה שנבכה". אתה בוכה כי ככה יוצא לך, ולא יעזור כלום. אחר כך אמרו לי שבדרך כלל מרשים למתים להשאר רק עד ההלוויה שלהם. כי זה מסקרן לראות מי בוכה ומי לא. אבל אחר כך אתה מפצה על שעות ההיעדרות. זה לגמרי נאציזם פה, עם כל החיילים שצועקים פקודות בשפה מצחיקה ויורים בכל מי שעושה תנועה מיותרת. ועם כל המספרים על שתי הזרועות ועל המצח ועל החזה והגב. ובכלל, כל הסצינת-מחנות הזאת לא נראית לי בכלל. מצד שני, עושה לי טוב לדעת שאפילו הילה המטומטמת מהחטיבה אמרה פעם אחת משהו נכון. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |