יצירות אחרונות
שירה רוסית (0 תגובות)
צביקה רז /שירים -12/05/2024 22:17
יום הזיכרון (0 תגובות)
אילה בכור /שירים -12/05/2024 21:57
מוקדם מדי ללכת (2 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -12/05/2024 19:02
ליעדו לעולם לא יגיע (0 תגובות)
רמי נוריאל /שירים -12/05/2024 17:58
פיסת נייר-מוקדש לאלי ז"ל בן כיתתי האהוב-בן יט בנופלו (3 תגובות)
מרים מעטו /שירים -12/05/2024 16:27
שוב פקע מיתר אדום (2 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -12/05/2024 15:44
מַנְדָּרִינוֹת / פְּסִיעוֹת / (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -12/05/2024 13:05
משא זיכרון וכאב* (5 תגובות)
יצחק אור /שירים -12/05/2024 12:12
עשה אותה מלכה שתעשה אותך מלך (1 תגובות)
משה חזן /הודעות -12/05/2024 11:30
סיפורים
עדן פיינברג."בגהינום, שתדע לך, יש מדור מיוחד לאנשים שצוחקים על השואה!" ת'אמת, לא שיקרתי. ממש התבאסתי לראות שאף אחד לא חייך. שכולם נראו כאילו תקעו להם משהו עמוק עמוק בתחת. נכון שעד גיל ארבעים ותשע שכחתי את הקטע הקטנטן הזה מהחיים, אבל עדיין הייתה לי מעין הרגשה של החמצה. למה לא הייתי זה שצוחקים בהלוויה שלו. אבל אחר כך חשבתי, לא אשמתם. אני הרי מת, זה קצת עצוב שמת לך מישהו. לא משנה מי. כל עוד הכרת אותו או חיבבת אותו? זה ממש לא משנה עד כמה הוא קרוב אליך. זה גם לא משנה ש"הוא לא היה רוצה שנבכה". אתה בוכה כי ככה יוצא לך, ולא יעזור כלום. אחר כך אמרו לי שבדרך כלל מרשים למתים להשאר רק עד ההלוויה שלהם. כי זה מסקרן לראות מי בוכה ומי לא. אבל אחר כך אתה מפצה על שעות ההיעדרות. זה לגמרי נאציזם פה, עם כל החיילים שצועקים פקודות בשפה מצחיקה ויורים בכל מי שעושה תנועה מיותרת. ועם כל המספרים על שתי הזרועות ועל המצח ועל החזה והגב. ובכלל, כל הסצינת-מחנות הזאת לא נראית לי בכלל. מצד שני, עושה לי טוב לדעת שאפילו הילה המטומטמת מהחטיבה אמרה פעם אחת משהו נכון. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |