לו את - אבל את לא

                                          לוּ אַתְּ – אֲבָל אַתְּ לֹא / נסים  פרנקו

   שְׁעַת חֲצוֹת נִגְלְתָה בִּבְדִידוּתָהּ

חוֹלֶמֶת דִּמְמָתָהּ

וְהָרֵי כָּל לַיְלָה לוֹחֵשׁ בְּדוּתָה

חוֹלֶטֶת צְרוֹר רִינָּתָהּ

צְלִיל זִמְרַת פְּרָחִים וּדְרוֹר

עִם הָעֶצֶב הַמּוֹרֵט

הַכּוֹפִים עָלָיו לִזְכּוֹר

אֶת הַלַּחַן הַשּׂוֹרֵט

וּשְׁחוֹר שְׂעָרֵךְ נִשָּׂא בָּרוּחַ

כְּשֶׁבַּלֵּב צוֹבֵט יָגוֹן

בֵּינוֹת אִילָן לְאִילָן שָׂרוּעַ

שָׁת בְּלִבּוֹ עֵירָגוֹן

לוּ אַתְּ – אֲבָל אַתְּ לֹא

כָּךְ כָּבָה בוֹ הַנוּר

מְלֹוא כָּזָב בְּעוּלוֹ

כָּךְ מַתִּישׁ מִסִּעוּר

אֵין דִּמְעָה זוֹלֶגֶת

אַף הַשֶׁנֶק הֻשְׁתַּק

רַק תְּחוּשָׁה סוֹפֶגֶת

וְלֹא אֻתַּר מַמְתָּק

וּשְׁחוֹר שְׂעָרֵךְ נִשָּׂא בָּרוּחַ

בָּעֲצוֹם  עֵירָגוֹן.