מְעוּנָן עִם אוֹבֵךְ / נסים  פרנקו

הָעֲנָנִים אֵינָם יְשֵׁנִים

שָׁטִים, מִתְחַבְּרִים, אוֹ נְמֵסִּים

אַךְ יֵשׁ תָּמִיד עֲנָנָה קְבוּעָה

שֶׁמְּלַוָּה, וְאֵינָהּ סָרָה

מַשִּׂיא רֹאשְׁךָ וְהִיא עָלֶיךָ

בְּהַסְתִּירָהּ כָּךְ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ

הָרוֹצָה לְהָאִיר פָּנֶיךָ

וּלְהַשְׁכִּיחַ אֶת לֵיל אֶמֶשׁ

עֲנָנִים תָּמִיד מְרַחֲפִים

נִשְׁלָטִים עַל יְדֵי הָרוּחַ

טַל וּמָטָר לָרוֹב מַרְעִיפִים

מֵעֵת לְעֵת שׁוֹכְבִים לָנוּחַ

אֵין בַּר דַּעַת לְלֹא עֲנָנָה

כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כּוֹכָב שֶׁמֵּאִיר

חָלְפוּ עִתִּים בָּהֶן הִתְעַנָּה

וְגַם תְּקוּפוֹת שֶׁבָּהֵן הִזְהִיר

יֵשׁ עֲנָנָה הַנּוֹשֵׂאת תְּפִלּוֹת

וְעוֹד אַחַת הַנּוֹשֵׂאת אוֹתָךְ

יֵשׁ תְּשׁוּבוֹת לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת

לוּ רַק אוּכַל לִהְיוֹת אִתָּךְ.