שירים

הכורסה הניצחית

 
שלום לך כורסה מאוסה, ממתינה לי לא רק לי בפינה
לא ממש אלייך התגעגעה נפשי, אוי ! איזו מנה !

אני אותך מתעב  את היא הנחל האכזב

לוואי ולא נפגשנו שנים אני סובל מהגב

 

אני בך בעבר שקעתי, אבוד בתוך גופך

עייף עצבני וטרוד, אין כמעט תועלת בנוכחותך

אני את רעי לסעוד הגעתי, לעשות רק טוב לאחר

את כאן עומדת קורצת, פונה אלי כחבר

 

מחזיקה מעמד מחדר לחדר ממשתמש לשוכבת

אינך מתפרקת אף לא מתרפקת גם על זו הכואבת

אינך סובלת מריחות של חיטוי או משטיפה וניקוי

כי אותך יצרו בסרט נע של כסאות עמידים, זה הזוי

 

ביום חמישי פגשתי בך שוב אחרי שבגדת עם אחרים

עלייך ברישול מרוח סדין כחול, כזה כשל בית החולים

מחכה לי את בציפייה דרוכה, עומדת דום מתוחה

"אולי אתה צריך אתה עוד שמיכה חה חה חה חה חה חה ?"

 

בעצבים פשטתי ממך את סדינו של קודמי

הלבשתי אותך בבגד חדש ממש נקי למשעי

מותח הגומי על כל אברייך

מצמיד הסדין לגופך "נבלה  אין עלייך "

 

שומע אני את מחשבותייך  "חזרת אלי !?! "

"לא לראותך באתי אל תתגעגעי אלי ! "

"ממני אינך יכול להיפרד " אומרת הנבלה בשמחה,

"אוהו רעי זה יחלים ומיד אעלם" אומר אני ברננה

 

עובר לו הלילה אני בחיקה קבוע ומקובע,

ללא יכולת להזיז את גבי אלי המשענת הצהובה

נם לי נם, בנים לא נים מרגיש סהרורי ונוקשה

עוד מספר שעות יקיץ השחר לקום לא אתקשה

 

שמונה הגיע ואף מחליפי לשבת על הכורסה

מסתכל עליה ואומר "קח אותה מפה בקופסה"

"איזה כיף אני כאן עוזב עד הערב איני"

"אסלח לך חבר יקר עד הערב גם אני"
 
פונה אני אליה לאחור הבעת פני קצת מקושקשת
שמח כי ממנה אני נפרד ואת חברי היא פוגשת
זה החבר איננו עדין שם עליה אצבע משולשת 
אולי במשקלו יפרק אותה. אכזבה, בערב יביאו מחודשת.

 

 כל הזכויות שמורות © למשה ר. אזובי

תגובות