יצירות אחרונות
מהפכה (0 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -05/11/2024 17:42
נשות האש של ברקוא /אדם אמיר -לב (6 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -05/11/2024 11:10
מי את בקיץ (5 תגובות)
סבסטיאן /שירים -05/11/2024 10:26
מאמאיה ומאבקה במילת הנשים (2 תגובות)
רחל בנגורה /סיפורים -05/11/2024 09:25
בְּהַשְׁאָלָה (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -05/11/2024 09:03
בשמחה יוצאים (8 תגובות)
דני זכריה /שירים -05/11/2024 03:13
אַט אַט🌹🌹🌹 (16 תגובות)
שמואל כהן /שירים -05/11/2024 03:13
טיול עם דרקון (18 תגובות)
אילה בכור /שירים -04/11/2024 21:50
כולם מתגעגעים למישהו ... (18 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -04/11/2024 19:41
סיפורים
מפענח השמות - סיפורו המופלא של ניאודליה (פרק א')
הקדמהאבקש שאת הקטע הנ"ל תדמיינו בראשכם ככאילו הוא קורה בזה הרגע, בקשתי נובעת מעצם העובדה שאפילו אני, המספר, איני יודע יותר מדיי פרטים לגביי הארועים וההתרחשויות הלוקחים מקום בסיפורנו, הליקוי בפרטיי הסיפור עמוק כל כך שאפילו את שם העיירה איני יודע, (שלא לדבר על שנה). הכל התחיל ביום אפל, קודר ועגמומי, שבו רק קרניי השמש המבצבצות מבעד לעננים היו יכולות להאיר את העיר. רק אז, כאשר הייתה גאות מושלמת של לייטיזציה על פני העיירה, שני אנשים, ללא זהות וללא חזות, נפגשו ביניהם. כפי שציינתי, פרטים רבים איני יודע על סיפור זה אך משום מה, בעת הכתיבה אני מרגיש שמידע חדש חודר לי אל המוח וככל שאני מרחיק לכת בכתיבתי, כך אני יודע יותר על הסיפור. שם העיירה בה מתרחש הארוע נגמר ב3 אותיות: פנה. אינדיאנים וותיקים משבט הוואקוונדו אשר נוטים לצוץ לי במוחי, סבורים ששמה המלא של העיירה בנוי מ37 אותיות, אז ככה שאין טעם לנחש מה היה השם המקורי. בחזרה לסיפורנו. כאמור, שני בני האדם אשר נפגשו, ניצבו אחד מול השני בתמיהה רבה וניסו לתקשר ביניהם, באופן תמוה במיוחד (מתוקף היותם תמוהים), ע"י דיבור. מומחים רבים סבורים שמעשה זה היווה למעשה את תחילת דרכה של הציוויליזציה המתוקשרת בין בני האדם. לאחר התבוננות אחד בשני והבנה מפורשת לגביי מקומם ביקום, (כאמור כעת, כל אחד מהם הבין שהוא לא לבד והוא יכול להתשמש בפה ובמיתרי הקול כדיי להפיק קול ולתקשר), כעבור זמן קצר, שני האנשים ללא הזהות החליפו ביניהם חוויות שונות שכל אחד מהם עבר, ושניהם למדו על יקיריהם הקודמים, פרט קטן אשר קצת לא מובן, הרי זו הייתה הפגישה הראשונה של שניהם עם בני אדם ולכן אין כל דרך הגיונית ורציונלית אשר תסביר כיצד הם הכירו אנשים אחרים לפני מקרה זה. (מומחים רבים סבורים שבאיזור בו התרחש המקרה היו מסתובבות לטאות גדולות במיוחד, אשר היו באות במגע עם בני האדם ונוטות לערפל את בני האדם ולחשוב שבני אדם אחרים נמצאים בקרבתם ומתחככים איתם, כשזו היא בעצם הלטאה אשר מתחככת איתם). וכך חלפו להן השנים. שני האנשים ללא הזהות הפנימו וקיבלו את זהותם החדשה, השמות אשר קיבלו היו מסורתיים ונהוגים באותה תקופה, ניאודליה ואברמליבם. ושניהם יצאו לדרך מלאה הרפתקאות כאשר הם מצוידים במים, חול ובאהבתם אחד אל השני. ניאודליה המסכן חזר לכדוה"א בשנת 2001, ללא חברים, ללא חיים וללא בגדים, אך ורק עם דבר אחד: מפענח השמות. לניאודליה המסכן, אשר היה כבר זקן, לאחר שעבר המון תהפוכות נפש, לא נותרו כוחות לספר למישהו או לשתף מישהו בסיפורו המדהים, ולכן (אני יודע שהפרטים הבאים יהיו מופרכים מאוד אך תנסו להאמין להם, יש אמת מאחוריי סיפור זה), הלטאה משנת 1968, חזרה וצצה לה פתאום בדרכו של ניאודליה, קרצה לו, והפחיתה לו 30 שנים מטאפוריות מגילו (זאת אומרת שהוא עדיין היה בן 52 אך הוא הרגיש כבן 22). לאחר הצטברות כוחות מטורפים בגופו הזקן של ניאודליה, מיהר לו ניאודליה לכיוון מכון הפטנטים, אך ניאודליה מעולם לא הגיע לשם. מכיוון שבדרכו... אוי לא, לא, לאאא, מה קורה לי?!?! הצילו. היי היי , מה את רוצה ממני, תרחיקי את המזרק הזה ממני, מי את בכלל?, אני באמצע כתיבת קורות החיים של ניאודליה ואברמליבם, רגע מה? את אומרת שאני ניאו...? האמת מתגלה
איני יודע כיצד אוכל לחיות עם המידע החדש הזה שהובא לידיעתי, אך אני מבטיח לכם שהדבר הנכון ייעשה. היני כעת, ממוקם במוסד לחולי נפש באמריקה הצפונית, מחוז ווטרג'ייל, לפי מה שהבנתי, לאחר שיצרתי את מפענח השמות, חל שינוי ניכר בהתנהגותי לגבי הסביבה, פיתחתי שיגעון וחליתי במחלת הניימסוגרפיה, מחלה אשר האנשים החולים בה, אינם יכולים להתמודד עם השמות הרבים של בני האדם אשר הם מזהים ברגע נתון. ולכן אני מאושפז פה כרגע.
פרטים אודות כניסתו של ניאודליה למוסד לחולי נפשובכן, כפי שאתה יכולים לראות, אני עדיין חי והמשימה הוכתרה כהצלחה. או, אם רק אברמליבם היה כאן כדי לראות אותי, מתחמק משומרים, גונב ממנהל המוסד פרטים אודות תקריות שקרו. עכשיו כשאני חושב על זה, הלטאה הגדולה, הקסומה והמרושעת, אשר ליוותה אותי משנת 1968, הייתה מין אבן דרך בגדילתי ובהתפתחותי. פרטים אודות הלטאה הקסומה משנת 1968, לא אוכל למסור לכם. וזאת מכיוון שלהערכתי, פרטים אלו חסויים ונשמרים בחשאיות רבה אצל מנהל המוסד, אלא אם כן, אצליח להיכנס לחדרו של המנהל ולגנוב בחשאיות רבה את התיק אודות הלטאה גם כן. אני יודע שזה מסוכן אך זהו הפיתרון היחידי אשר עולה לי כרגע (כנראה שפשוט לא עולה לי במוחי רעיון טוב יותר). לגביי הפרטים, אתם תוכלו לדעת אם הצלחתי במשימה או נוריתי למוות בזמן שניסיתי לגנוב מהמנהל את התיק ע"י כך שתראו האם מאמר זה נמשך. אני נכנס...
המשך בפרק ב'.תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |