רכות צווארך

רכות צווארך  / משה ר. אזובי

כשנשקתי לרכות צווארך

שם, בחיבור עם כתפך 

התגלגלה בי דמעה מליבי לעברך

נשרה מעיני וזלגה על גופך

מסמנת נתיב לח ורק לך 

נהנה מזליגה זו באופן פתאומי 

התבשמתי מריח יופייך הפנימי

שעולה כניחוח לגורם שמימי 

במליחות הדמעה על השביל הלבן

מתיבשת  נמוגה כמו צליל מיוון

ברכות צווארך שכנה יבושת הדמעה 

כגלד לבן על עורך כחמאה  

רכה, נימוחה, מליחות מתוקה

ינקתי קיומה אהבה שנוצקה 

ריח צפונותיך אשאף בשקיקה

דמעה זלגה שוב מעוצם ערגה 

על גב לחיק שכם עוטפת, התמזגה

כל הזכויות שמורות © למשה  ר. אזובי