יצירות אחרונות
בין קולנוע למציאות (0 תגובות)
ארווין קליין /סיפורים -23/11/2024 23:55
לִרְאוֹת בַּאֲפֵלָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/11/2024 23:00
קרקס (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/11/2024 19:12
מַתָּנוֹת. (5 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -23/11/2024 16:43
כינור אמצע חיי (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (6 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (3 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
כוחו של חיבוק (6 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/11/2024 09:50
סיפורים
כביסה מלוכלכתכביסה מלוכלכת
אף פעם לא שנאתי את עבודות הבית. תמיד חשבתי שזה תפקידי ושאני צריכה לנקות בכל פינה כדי שלכולם יהיה כאן נעים ושלא יגידו אחר כך שמלוכלך אצלי אלא שיראו שאפשר ממש לאכול מהרצפה. אז הייתי מקפידה לנקות כל יום וגם הייתי מגהצת ומבשלת ולא היתה לי שום בעיה עם זה שרק עלי כל התפקידים האלה, ממש קיבלתי את זה בהבנה ורק היתה לי בעיה אחת, עם הכביסה כי ממש פחדתי לתלות אותה על החבל וביקשתי כל הזמן לקנות מייבש אבל אף פעם לא היה לנו מספיק כסף בשביל זה וגם לא היה מקום איפה לשים אותו אז המשכתי לתלות כביסה ולפחד, אפילו שידעתי שהפחד שלי טיפשי, לא הצלחתי להתגבר עליו. היתה לי אובססיה כזו, לתלות כביסה עם מקלות צבעוניים אבל לעשות סדר במקלות, פעם מקל כחול ואז מקל לבן ושוב כחול ושלא יהיה באותה שורה פתאום מקל אדום כי זה היה מפריע לי נורא. אבל לא רק זה הפחיד אותי, שפתאום ייגמרו לי המקלות בצבע שבחרתי, יותר מזה פחדתי לתלות את התחתונים שלו ראשונים בשורה או אחרונים כי חשבתי שאם התחתונים שלו יהיו ככה לבד אז הם יוכלו להסתכל חופשי אל התחתונים של השכנות ממול, אז הייתי מקפידה שעל יד כל זוג שלו יהיו משני הצדדים התחתונים שלי, והשתדלתי מאד שאלו יהיו התחתונים המיוחדים יותר, לא אלה הגדולים בגזרה המיושנת אלא רק אלו היפים. אז כשהייתי תולה כביסה הייתי בחרדה כל הזמן כי הכביסה היתה נניח בתוך המכונה ואני לא יכולתי לדעת איזה תחתונים אני אוציא ראשונים, ואם הייתי מוציאה את שלו ראשונים הייתי כל כך נבהלת שהם היו מיד נופלים לי על הרצפה ואני חשבתי איזה מזל שהם נפלו כי ככה אני יכולה להוציא תחתונים אחרים ואולי יש לי יותר סיכוי שהם יהיו שלי. ניסיתי לפתור את הבעיה עם קערה גדולה כזו שהייתי מוציאה איליה את כל הכביסה אבל זה לא ממש עזר כי גם ככה לפעמים בטעות קפצו לי תחתונים שלו קודם, ואז ממש יכולתי לשמוע אותם לועגים לי: "אין לך ברירה...אנחנו ראשונים..." וזה היה ממש מטריף אותי. זה לא שלא ניסיתי להלחם בזה כי ידעתי בתוך תוכי שזו אהבה מטורפת איליו, אבל נכנעתי לעצמי אחרי שפעם באומץ רב תליתי את התחתונים שלו ראשונים, והלכתי לישון, ולא יכולתי להירדם עד שקמתי ויצאתי למרפסת ושיניתי את הסדר של התלייה. ואז יום אחד קרה לי ממש אסון, ובזמן שהתווכחתי עם התחתונים שלו שהם לא יכולים להיות ראשונים, הם פתאום צנחו לי מהיד ונפלו ישר על הגגון של השכנה. עכשיו מה אני אעשה?? הרי אי אפשר ללכת איליה ולבקש אותם כי אמא שלי תמיד אמרה לי שלא מכבסים כביסה מלוכלכת בחוץ, ותחתונים זה הכי מלוכלך, אז איך אני אבקש אותם ממנה?? עכשיו הצטערתי שלא קניתי פעם מקל מיוחד כזה להרים כביסה שנופלת כי מישהו בא ועבר מדלת לדלת ומכר כאלו מקלות אבל אני יש לי עיקרון לא לקנות ככה אז עכשיו, בזמן שניסיתי להרים את התחתונים עם המקל של המטאטא, קיללתי את העקרונות שלי. ניסיתי בכל הדרכים להרים את התחתונים וכשהיה נראה שכמעט הצלחתי, הם שוב נפלו, והפעם לתוך המרפסת שלה, ועכשיו הכל אבוד, ויש עדות מרשיעה לכך שבסוף כיבסתי כביסה מלוכלכת בחוץ.
צביה גולן תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |