דרך המילים....גם אי הבנות ונפגעים.

יותר ערפל,
ואפל.

נכתבים פוסטים,
מעלים קישורים.

שירים, מצגות,
מיני הבעות.

נוצרו גם קבוצות,
מעניינות.

פגישות מרגשות,
פנים מול פנים, חברים חברות.

מדברים מלבנים,
הרי רק בכתיבה, לא תמיד הדברים מובנים.

ונוצר קשר חם, חברי,
שיחות טלפון, מפגש תרבותי.

כמו בית חדש, מן המדיה,
ממש חוויה.

ומה קורה כאשר,
משתבש התדר?!

כאן זה הגיד אכילס,
כאן אין נס.

חברות מתפוררת,
הסיבה בלתי מובנת.

יש דעות שונות,
יש פולמוס,יש לדעת להרפות.

אבל להתרחק,
את הקשר לנתק?! ?! ?!

זה הרגע בו כולי,
נשבר בי, לבי.

מקווה מאוד,
ללמוד.

להתייחס לזה המקום,
לא כ-"הום".

אלא התחברות,
בלי מחויבות והמשכיות.

כעת עם עצמי מחפשת מזור,
אצלי נעלם מן החברות האור.

רוצה לחזור,
לאחור.

לימים בו על פניי, חיוכים,
בכול העתים.

גם עת כאב ושבר,
יודעת לראות תקווה מעבר.

‎מרים <3