אני לא מכיר אותך

הכל התחיל ברחש קל

צלול, עדין, עלה, טל

מאותו הרגע של אין חזור

התחלת לשאול, לגעת

לעיתים רק לעבור

בכל התחיל בזמזום

ברעיון עמום

הכל התחיל בשעמום

ביום גשום

רטוב ועגום

כשהרגשתי שמשהו חסר

אך לא חסר דבר

כשהרגשתי שהזמן עובר

אך משהו נשאר

 ואת החלטת שסתם

זמן טוב לזרוק חלוקים לאגם

ללא סיבה או אילוצים

לקפוץ אל המים ולזרום עם הגלים

זה המשיך כשהחלטת לצלול

כשהחלטת שכנראה

אילו יותר מסתם ציורים על חול

כשהחלטת לעבור למכחול

זה המשיך כששמעתי צליל

מהצד השני של הקיר

זה המשיך במיטה

זה המשיך ברחובות העיר

כשגדלת פרח

ואני ראיתי תמונה

כשהפשרת קרח

ואני שמעתי מנגינה

כשהחציצה התחילה להתעמעם

והצליל הפך לסדק

כשהצליל האחיד נהיה פחות משעמם

כשהקרח נמס לחשק

ולמרות שהיינו כל כך קרובים

הרגשנו, שאנו לא חיים

על אותם הכוכבים

אך חשקנו כזוג אוהבים

ולמרות שלא נפגשנו מעולם

הכרת אותי יותר משאי פעם הצלחתי

מוקדש לכל יוצר שאי פעם הצליח לגעת בי או לגרום לי להבין את עצמי בצורה יותר עמוקה