מזל. מאת זיגי בר-אור

כמה חבל
שהכל רק מזל,

כמה טוב היה
אם אלי היה בא.

מאז שהמציאו את הגלגל
אלי לעולם לא בא המזל,
ואני מרגיש כמה חבל
שאני כזה ביש מזל.

נשאתי אישה, כל כך טובה
כזו הייתה עד החתונה,
חשבתי שכך זה יהיה לתמיד,
התברר שאני רק תלמיד.
 
נולדו לנו שני ילדים
שרואים להם בפנים,
שרק לאמא הם דומים,
כנראה שהם מגברים אחרים.
 
קניתי מכונית יד שנייה,
אחרי חודש הסתבר שגרוטאה,
גם רכשתי חלקת אדמה,
התברר ששם אסורה הבנייה.
 
מלאתי טוטו מאה טורים
וסימנתי גם כמה משולשים,
אבל איך שהם משחקים
לאחרים הולכים הפרסים.
 
רציתי לטוס לחו"ל
והזמנתי יופי של טיול,
כבר ארזתי מזוודה
הודיעו: מהלילה שביתה.
 
הלכתי ללשכת העבודה
אולי אמצא לי פרנסה,
"מצטערת" אמרה הפקידה
אחד לפניך קיבל אותה.
 
אז פרסמתי בעיתונים
גם שלחתי קורות חיים,
אני מחכה למעוניינים
אך עברו כבר כמה חודשים.
 
נזכרתי בתוכנית חסכון,
לבנק הרמתי מיד טלפון
וביקשתי התוכנית לפירעון,
ענה לי המנהל בכזה טון:
 
"הבנק מצטער, הכסף נעלם
תחפש בקזינו בכל העולם,
יתכן שרק בהם כל האשם
ולא, תפנה לבית סוהר, הפקידה שם."
 
פניתי לאלוהים על חוסר המזל
שמתגלגל אלי כמו גלגל,
ענה: "באמת מצטער, כמה חבל

אולי ממחר יתהפך הגלגל