שירים

מספר על היד / אילנה בר-שלום, לבמת דיון - גלי צבי ויס

מספר על היד
עצב רב בשירי
השואה.
מותר כבר לבכות?
במחנות לא בכו, כתבו
על קטסטרופה נוגעת
ללב
מצב האדם
יגון הפרט.
נחלת העם היהודי.
אין תשובה לה, ואין כפרה.

קול ענות חלושה 
של יורדי ים,
קשורים למחלת ים.
יוצאת הרוח לשוטט,
לנדוד במרחב.
קוראת  לדרור, כס
מלכות אחרת.

למרות שהניצולים 
לא דיברו,
ידעו על הזוועה .
באין מושיע.
על ברכיים 
שמעו ספורים.
את דמות הילד לא 
עקרו מנפשם.
רק תמונה ומספר 
על היד.
מי שאיבד
בית משפחה,
מולדת,
הוא היהודי.
לא יסלח לעולם.

"כל הזכויות שמורות"

תגובה של נסים פרנקו -
עצב רב בשירי השואה.
לא נסלח לעולם, בדמעות ברזל , נחרטו נפשינו סימני שאול.

תגובות