מכשפה

מכשפה

היא לא צריכה קדרה מבעבעת

לא אבקת קרני ראמים

וגם לא זנב לטאה

יש לה את המילה –

וזו נושאת בתוכה

את מרקחת הקסמים,

שרק היא מכירה.

היא יודעת את האותיות,

שמרכיבות אותה

היא יודעת את כוחה

היא יודעת את הלחש.

ופעם בליל אפלה,

כשהלבנה הסתירה את אורה

היא לחשה את המילה,

ובכוחה

הביאה את האור

ואת האהבה.

לפעמים כשאיש לא ראה

היא נעזרה בְּפֵיָה,

שבאה מתוך אגדה

והושיטה לה שרביט,

בעזרתו כישפה את המילים

והן יצרו את השיר שלה

שהוא רק שלה,

ואולי גם של עוד נפש אהובה –

אַבְּרָה כַּדָבְּרָה...