מחלת ה-אן.

    מחלת ה-אן.

                     מאת זיגי בר-אור 

מי ימנה ויספור מחלות בעולם

שמהם צריך להיזהר בן אדם,

מדבר, משבר,חולירע ושפעת

ויכול גם אדם לצאת מהדעת.

אך לי יש רק את מחלת ה- אן

שתקפה אותי לפני הרבה זמן

מרגע שנתנו לי את השם יונתן

בשם הזה הכירו אותי ילדי הגן.

נולדתי בגולה בחודש חשוון

התחלתי ללמוד עברית בניסן

המורים נבאו שאהיה מדען

כי כל ציוניי תמיד היו: מצוין.

בצבא הוצבתי להיות תותחן

למרות שרציתי להיות צנחן

והחיילות אמרו שאני חרמן

אולי הכל בגלל מחלת ה-אן.

התחתנתי עם שושנה בסיוון

נולד לנו בן ושמו בישראל נתן

גם קנינו דירה יפה ברמת גן

אז הכסף אזל ונהייתי טפרן. 

בלשכת עבודה פקיד חוצפן

שאל למה לא באתי מזמן

והעדפתי את התואר בטלן

במקום לעבוד ולבזבז זמן.

הפקיד שאל כמו איזה בלשן

אם בעבר אולי עבדתי כגנן

עניתי שלא,רק עבדתי כחצרן

וחודש בקיבוץ ברפת כחלבן.

בלהקת בלט הופעתי כרקדן

גם ניסיתי לפתוח עסק כשען

בתיאטרון עבדתי שנה כשחקן

בתזמורת בכינור עבדתי כנגן.

ובספריה גדולה הייתי  ספרן

אחרי זה גם רצף אצל קבלן

אך עזבתי, הבוס היה קמצן

שילם בצ'ק דחוי ולא במזומן.

בסוף אמר לי הפקיד החוצפן

אם כך עדיף שתישאר בטלן

או עוד חבר כנסת מין המניין

ושלח אותי לד"ר ב. זילברמן.

הרופא אמר לי שאני חברמן

ושלא ראה אחד כמוני מזמן

שעשה כל עבודה ואינו ביישן

אך לצערו חליתי במחלת ה-אן.