יצירות אחרונות
בזיעת פועלם יביאו השלום (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -24/11/2024 06:35
בין קולנוע למציאות (0 תגובות)
ארווין קליין /סיפורים -23/11/2024 23:55
לִרְאוֹת בַּאֲפֵלָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (2 תגובות)
שמואל כהן /שירים -23/11/2024 23:00
קרקס (1 תגובות)
תומר קליין /שירים -23/11/2024 19:12
מַתָּנוֹת. (6 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -23/11/2024 16:43
כינור אמצע חיי (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -23/11/2024 12:56
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (4 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
שירים
המחסן. המחסן. מאת זיגי
בר-אור המקום הכי חשוב בכל בית מלבד השירותים, לא תאמינו, אבל זה המחסן אמנם לרוב קטן, אך בלעדיו אי אפשר לחיות.
אספר לכם מה מכיל המחסן שלי למעשה כל מה שלא צריך כבר, אבל תכולתו מספר את כל חיי, החל מעגלת הילדים שהסיעו אותי כולה כבר חלודה והריפוד קרוע, סיר לילה צבעוני שכולו מתקלף, אפילו המוצץ בו למדתי למצוץ ובגילי כמבוגר זה הביא לי תועלת, ילקוט שאיתו הלכתי לכתה א' ובפנים עדיין דפי הציורים שעשיתי למרות שהנייר כבר הצהיב מזמן, אבל רואים שהייתי צייר ממש גאון כמו פיקסו שכולם הלכים על הראש, גם הבגדים שלבשתי לבר מצווה ותמונת המחזור של סיום כיתה ח', הגיטרה שלי אך כבר ללא מיתרים שאיתה ניגנתי במסיבות בתיכון, תרמיל גב ודסקיות משרות בצבא, כוסית היין המוזהבת שמתקלפת שהרבי אמר לתת ללגום גם לכלה, האופניים שבתחילה נסעתי לעבודה, צמיג משופשף ממכוניתי הראשונה, תריס מעץ מהבית הראשון שלי, מקל הליכה שעדיין שמור היטב שנתנו לי ביד שרה בהמלצת רופא והמחסן כבר החל להיות מלא כי גם לסיפור חיי אין כבר מה להוסיף, בקושי מצאתי עוד מקום לקומקום שאינו בשימוש בהעדר חוט חשמל תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |