מדוזה.

      מדוזה. מאת זיגי בר-אור

כולי נוטף שמן שיזוף בחוף שומם

שוכב בחול ומקשיב לשירת הגלים

ואין איש בסביבה מלבדי והמים,

השמש מחממת בעוצמה בכל כוחה.

כעת הגיע העת להיכנס למים

לקרר עצמי ולשטוף את השמן

רק עד הברכיים, להתרגל לקור

אך הגלים מכים ומגיעים לצוואר.

לפתע משהו הציץ מתוך הגלים

זה היה נראה כמו בלון שקוף

עם הרבה זרועות מאד ארוכות

שהתקרבו במהירות ישר לכיווני.

זיהיתי שזו מדוזה והתרחקתי

אולם המדוזה ניסתה להתקרב,

לפתע שמעתי קול של אישה

מתוך הגוף השקוף של הבלון.

"מגיע לך שאצרוב את גופך

היות שהלכת לים בלי אישתך

והשארת אותה בבית במטבח

עם הסירים, המזלגות וסכינים".

רצתי כמו באמוק ישר הביתה

לקחתי את אשתי לאותו חוף

אך המדוזה כבר לא הייתה שם

אלא בחורה יפיפייה וערומה.

"ידעתי שאתה שובב גדול

והפעם תפשתי אותך על חם".

לך תסביר לאישתך בשבועה

שזו מדוזה ולא באמת בחורה.

(על בסיס של האגדה  "הנסיך והצפרדע")