עולם הפוך

                      מוקדש לך גלי,

                     שנסעת עד לאיטליה כדי ללמוד לעמוד על הראש...

עולם הפוך

הוא עמד, ראשו בין רגליו

במהופך הביט על העולם.

ראה ציפרים מעל השׂדה

מחפשׂות זרעונים שהפשירו.

הוא ראה אביב מתקרב,

נישׂא ברוח –

רך וענוג

כנשימה חרישית על פני נחל.

העולם עדיין בְּמַעֲרוּמַיו היה

עצים עמדו חשׂופים,

רק על פני האדמה

הופיעו כמה כתמים

ירקרקים.

היופי נטף אל לבו של הילד,

באצבעות רגליו

הנעוצות באדמה

הוא חש את האביב

מטפס בגופו

מגיע עד לשׂיער ראשו

ואל עיניו,

שרואות את יפי העולם

שבין רגליו.

כמו קוסם רקם האביב

בחוטים דקים – רקמות חדשות.

עמדתי לידו,

כמוהו הורדתי את ראשי

אל בין רגלי

וכמוהו –

הייתי ילדה קטנה,

שרואה את העולם

במהופך.