מלכה של לילה

אחרי שהלכה האהבה

פתאום נשמעו לי השירים מתרפסים

לרגליה...

את עיניי האדומות, הלילה

לא ראה, או שראה והסתיר -

וחשף לפניי את צידו המואר...

זה התחיל עם שירים צרודים

נוגעים בקרקעית,

במקום אפלולי מעושן עטוף-עץ

רק כמה נרות בתוך עששיות נייר

וכמה מילים נכתבות

והמשיך לרדת, לרדות מי-מעין

כמו דבש,

ויותר עמוק - כמו צוף מפרח,

עולם חדש נתגלה

הפוך כחרוט המתנקז מתחתיתו

"ע ו ל ם   נ פ ל א" !

(לואי ארמסטרונג)