בוקר

בוקר

באופק הפציע הבוקר,

צבע את היקום

בצבעי צהוב-ורדרד

גדוש בערפל כחלחל.

יצאתי לתעות בְּשָׂדוֹת

אפורים מעורפלים,

גשם רביבים דק

העלה עליהם טיפות

כמו אגלי זיעה,

עפרוני מצוייץ

התעופף על גלי שירתו.

בשמים סיעות ענני חלב

נישׂאות בַּרוּחַ הַסָּפוּג אור שמש.

רציתי לקפוץ מענן אל ענן

לרכב על סוס דוהר

ולהנשׂא אל המרחק.

חינו הזך של הבוקר

פעפע דֶרֶך כל נקבוביות גופי

חָדַר אל לבי

והרווה נשמתי.