הַמּוֹשֶכֶת בְּחֶבֶל הַפַּעֲמוֹן

הַמּוֹשֶכֶת בְּחֶבֶל הַפַּעֲמוֹן

עֵינֶיהָ הַמִּשְתָאוֹת רַאוּ

צְרִיחַ מִשְתַקֵּף בְּמֵי הַאֲגַם

נִנְעַץ בְּקַרְקָעִיתוֹ

רַאוּ

מִגְדָּל כְּנֵסִיָּה

מִתְנָשֶׂא מְעַל הַעֵצִים

מְנַקֶב אֶת הַשָמַיִם,

פּוֹתֵחַ בַּהֵם פֶּתָח.

נִכְנֶסָה

חַלּוֹנוֹת גְּבוֹהִים

גְּלִימָתָה שֶל מָּדוֹנָה

זְּהַב אִיקוֹנוֹת

חֶבֶל.

מַשְכָה בַּחֶבֶל –  

פַּעֲמוֹן נָע בִּכְבֶדוּת

עִנְבַּלוֹ מָכֶּה בַּזּוֹג

קוֹלוֹ מְבַקֶעַ אֶת הַאֲוִיר,

חוֹדֶר אֶל הַשָּמַיִם הַמְּנוּקָבִים.

מְעַל כֹּל הַמִּגְדַלוֹת וְהַגַּגּוֹת

נִישָׂא הַדִּנְדּוּן,

הַרוּחַ שֶנִלְכְּדָה בַּפַּעֲמוֹן

נוֹשֶׂאת אֶת צִלְצוֹלַיו,

כְּמוֹ מַלְאָכִים הֵם רִיחַפוּ

וּבָאוּ אֵלַי

עַטְפוּ אוֹתִי בְּרַעַד קוֹלַם.

מָחָר תְחַפֶשׂ פַעֲמוֹן אַחֶר

לְשָלֵחַ פְּעִימוֹתַיו

אֶלַי.