מחלת האהבה. מאת זיגי בר-אור

מי ימנה ויספור מחלות בעולם
שמהם צריך להיזהר בן-אדם,
צהבת, אדמת, כולרה ושפעת
ויכול גם אדם לצאת מן הדעת.

ולי, יש את מחלת האהבה,
כל הזמן אוהב בלי הפסקה,
לא חשוב מי, לא חשוב מה,
העיקר שטוב לי על הנשמה.

ברגע שפתאום אפסיק לאהוב
אני אבין שמתקרב אלי הסוף,
כאשר המחלה תעזוב אותי
לא יהיה גם מי שיאהב אותי.

לכן אעמוד על המשמר כל הזמן
בחולי הזה להיות תמיד מוכן,
לאהוב ולהיות נאהב בלי הפסקה
רק זו התרופה למחלת האהבה.