אהבה נכזבת

אהבה נכזבת

ערבה רחבת ידים

ריח אשוחים אפלים,

עננים תלויים ללא ניד

חום קיץ לוהט.

במרחק נערה מחכה,

שמלה ירוקה עטורה קפלים

כפה לבנה על שיער

בידה פרחי דגנית כחולים.

בא לקראתה כמו אביר

קלע זר מפרחי מרגנית

והניח על כפה לבנה,

נשק שפתיה ליטף חזה

הבטיח שיבוא לקחתה.

השמש שקעה,

בשמים לוהטים

עוד עמד זיו ירוק,

הביט לאחור

ראה אותה מביטה אחריו -

עד שהייתה כתם חיוור

באפלולית יער האשוחים.

סערה באה

ברקים רועמים

המולת גשמים.

להט החום גורש

אל תוך רעננות לחה,

יום חדש עלה.

בפאתי יער אשוחים אפלים

עמדה נערה על השביל הרחב,

כפה לבנה על שיער

זר פרחים צהובים בידה...

חשכה ירדה

אחרי שעה ארוכה

כשלה נערה אל ביתה

ידעה -

הוא לא יבוא.