קניות לחג.

   קניות לחג.

               מאת זיגי בר-אור

אני מכיר את רובם,

חלקם גרים בשכונה,

אחד הינו מנהל הבנק

ואת האחות בכללית

בעל הפצרייה בקניון

אפילו אשת ראש העיר

ואין בעצם מי שלא מוכר לי.

את כולם אני פוגש כאן

כמו באו לאסיפת דיירים,

כאילו קבענו כאן פגישה

וזה קורה תמיד בערבי חג.

ניחשתם, נכון, שם בסופר.

כולם דוחפים את העגלה

עמוסה לעייפה מכל טוב

כאילו מחר תפרוץ מלחמה.

לו ראיתם את גברת רבינוביץ

(ששוקלת יותר מהעגלה)

חוטפת מהר עוד ועוד מצרך

ובעלה השפוף כזה מסכן

מצטדק שיש להם אורח לחג

השכן האלמן מקומת הגג,

אז הם יהיו שלושה לשולחן

והגברת נראית מודאגת

שמא לא יספיק כל שבעגלה.

בכל הסופר רק אחד בחליפה

בשתי אצבעות דוחף עגלה

שיש בה שלשה מצרכים בלבד,

חלה, חבילת מרגרינה וזיתים

והוא כבר הולך לכוון הקופה,

ניחשתם, נכון, זה מנהל הבנק.

שמנסה להיראות בעיני האנשים

אלה שלא אישר להם הלוואה

כאדם צנוע, חסכן ומחושב,

עלי הוא לא עושה רושם באמת

כי אשתי סיפרה לי שבמספרה

אשת מנהל הבנק כל שבוע

מוציאה סכומי עתק ליופיה

כנראה לה הוא כן אישר הלווה.

וכך אני יכול לספר לכם כל הלילה

על הטיפוסים השונים והמעניינים

שאפשר לפגוש בסופר כל ערב חג,

אבל כמה שחיפשתי כדי לפגוש

ולא מצאתי, את דודה פאני והמתופף.

כנראה שבערבי חג יש להם הופעות.

שרק נהיה בריאים ונמלא עגלות

• כדי שיהיו לנו תמיד חגים שמחים.