אתחיל בכך ששהערב היה קסום ונפלא, ואת זה כולם יודעים. אבל פטור בלא כלום איאפשר... אז הנה מספר הערות.
1-התגובות הן לשיר, כל אחד שומע וקורא ומפנים. כל אחד רואה את השיר דרך העינייםשלו וכך מבקר אותו. אין מקום לכותב השיר לענות. אין מקום לאמר 'לא לזה התכוונתי'. אולי לאחר סבב התגובות אפשר לתת לכותב להגיד כמה מילים ספורות.
2-יש חוויה בהתפרצות ספונטנית של התגובות, אבל לפעמים היה שדברים נאמרו על ידישניים שלושה בבת אחת, וזה קצת הפריע. רק עוזי הצביע יפה כמו שהמורה למדה וקיבל אתזכות הדיבור - והקשיבו לו בשקט. אולי זו הדרך, להצביע ולקבל זכות דיבור. ואזההתפרצויות הן לתגובה וזה לגמרי בסדר.
3-מנחה הערב צריך להיות קשוב לא רק לתגובות אלא גם להלך הרוחות, כשמשהו מאריךבדבריו ויש תחושה של חוסר הקשבה ועייפות, להעיר בעדינות לדובר שיקצר בדבריו אושיסכמם, לדעת להפסיק תגובה ארוכה. לא צריך להגיד "זמנך עבר" אבל ברוח הדברים.
4-כשיש גלישה לנושאים שאינם באים ישירות מתוכן השיר, (כמו בנסיבות הזמן גלשו הפעםקצת לפוליטיקה) יש להחזיר את הדברים למקום.
הדברים שהעליתי כאן גלי יקרה, הם באו מתוך הקשבה להערות בצד שאספתי וסיכמתי. לאאני חשתי בהם כי לי ישנה תכונה מוזרה, אני זורמת ולי לא היו הערות, הכל היה נפלא, ואני עדיין מתהלכת כמו בחלום, אבקת הקסמים עדיין לא ירדה (אפילו שהתקלחתי וגם דאגתילשטוף מאחורי האזניים).
נורית ליברמן
עוזי שכטר:
היבטים התורמים להצלחת ערב שירה, בעיניי:
1. הקשבה, והכוונה להקשבה ערה !
2. הקשבה ערה לכל הקראת יצירה ויצירה.
3. הקשבה ערה לכל התייחסות ליצירה. לעיתים ההתייחסות היא רבת השראה - ויכולה להאיר ולהרחיב ולהעמיק לתוככי היצירה בהיבטים מרובי השראה ; ומכאן ברור שאין להתפרץ לתוך דברי התייחסותו של אחר, גם אם מתארכים. אלא לחכות שיסיים דבריו .
4. מכיוון שבשירים נחשפת בפנינו נפשו ונשמתו של המשורר... יש להתייחס לדברי השיר בכבוד, והייתי מוסיף ברגישות ואמפטייה - כמו שאתה היית רוצה שהתייחסו לשיר שלך, ובמיוחד כשהשיר כאוב ותוגה בו.
5. ואני בטוח, שאם כך נעשה בעת הקראת השירים - תיווצר טבעת שתעבור בכל אחד ואחת מאיתנו, והשראה תזרום בה בכולנו עם המילים, ותרעיד ותעורר בנו מיתרים ומנעדים לחוותם בכל מאודנו; לאמר שהיינו וחווינו ערב שירה נפלא, שלא נשכח אותו, ונחכה לערב שירה הבא.
גלי יקרה לי!
בפתחו של משוב אודה בשם שמאי ובשמי על ערב מלכד של יוצרים ויוצרות על הווי נפלא ועל רצון של המשכיות.
לדעתי בערב הקראת שירים תלוי במספר המשתתפים
וחלילה לי מלהשמיט קרואים. כוונתי שככל שמספר הקוראים גדול כך משך ההמתנה גדל.
לפי הפור אני הייתי אחת לפני האחרון להקריא .ומודה שהייתי קצרת רוח לעניות דעתי היו הרבה התפרצויות ( דבר שקשה למנוע אותו אני סבורה שלכל הקראת שיר יש להקצות שניים עד שלושה
משובים. הערב היה מלכד ומכיל עד גדות נהנינו בגדול.
תודה על מי שאת גלי.
שבוע שכולו אור.
אוהבים אותך המונים
שמאי ועליזה.
שבוע טוב לכולם,
נפגשנו לערב הקראת שירים ותגובה עליהם, אני יודעשאנשים באו גם להיפגש עם גלי, לערב חברתי פתוח,
1-הרגשתי שאני בגן ילדים שהילדים עושים בוכרצונם, אין בביקורת שלי האשמות ופניה אישית לאדם כלשהוא.
2-לא היה כבוד לאדם המקריא שיר משיריו, לא הייתההקשבה לאנשים-חברים שמגבים, נכנסו לדברים של הדוברים, או דיברו בקול רם לשיחת רעיםפרטית,
3-אנשים הגיבו למשורר בניסיון להבין מאיזה מקום הואכתב את השיר - מה זה חשוב כל כך, הכוונה שנקשיב וניראה מה השיר עשה לנו, במחשבהברגש ועל זה לדבר
4-חברים באים מרחוק, לא התחלנו בזמן ולכן חברים קמוללכת לפני הסוף בגלל לחץ של זמן, האם להצגה אופרה קונצרט אנחנו גם מאחרים ? חשובמאוד לבוא בזמן אנחנו מכבדים את עצמנו ומכבדים את חברנו.
המטרה: ערב הקראת שירים של חברים, וגם מפגש חברתי, שהוא בהתחלה בהפסקה ובסוף הערב
המטרה היא: להקשיב לשירים ולהגיב על מה ששמענו, מההשיר עשה לנו ריגשית התחברנו למילים הבנו את המסר (לא חשוב למה ומה המקום שהמשוררכתב, חשוב לנו לשמוע אותכם חברים
בכללים צריכים להיות כתובים על ניר וכול אחד מקבלאותם על דף שלא יגידו לא ידעתי
משהו צריך להיות מנחה הערב-הרס"ר-הגננת לי אין בעיהבלהיות לא נחמד
5-בסופו של הערב הרגשתי אכזבה מכמה אנשים, בגדול היהלי מאוד נעים להיפגש ולהכיר אנשים נוספים ולשמוע שירים נפלאים.
6- הכללים צריכים (לדעתי) להיות כתובים ולחלק לכול אחד שיקרא אותם,
7-במפגש מרובה משתתפים כדיי למספר את האנשים 1,2,3,4 ולהגיד כל המספרים הזוגיים היום מקראים שירים, נשאר זמן גם המספרים האי זוגיים.
8-חייבים כלל זהב, להתחיל בזמן ולגמור בזמן.
בואו עוד פעם למפגשים כאלה, ונשמור אל הכלליםביחד. תודה רבה לגלי שהעמידה את החצר הציורית שלהלנו.
בר עמי שפירא.
הערות שלי:
ראשית, אני שמחה מאוד על המשובים האלה. המטרה שלנו ליצור ערבים יוצאי דופן, ערבי שירה מפרים-הן מבחינה אינטלקטואלית והן מבחינה חברתית/חברית. זהו נושא שמאוד חשוב לי גם במוטו של האתר הזה. לדעת להיות אנושיים, בעלי יכולת הכלה של האדם, יכולת הקשבה וקבלה.
1-המשותף לכל ההערות כאן כמדומני, היא הקשבה לא מלאה, ללא כבוד מוחלט לזולת.
2-כל יתר ההערות כאן למול עיניכם, כך שננסה ליישם אותן בפעם הבאה.
3-לי אישית קשה עם תפקיד "השוטרת", אני מודה. מטבעי איני משליטה דעתי על אדם, כך אני גם בסדנאות שלי ואני יודעת שאני רכה מדי-גם בחיי האישיים וגם כאן ובכל מקום בו אני נמצאת.
כך שאשמח שמישהו מכם יקבל על עצמו את התפקיד הזה של מניעת הסחפות בתגובות, לקרוא לסדר ולהקשבה. אני כבר אומרת ומתנצלת-שזו לא תהיה אני. זה מנוגד לאופי שלי ובגילי המופלג, סביר שכבר לא אשתנה.
4-ההערה העיקרית שלי היא: זמן.
כן, זמן.
תביאו אתכם את המצרך הנדיר שלנו. המטרה של הערב לא להאיץ במחוגים, המטרה של הערב בעיני (כמו בחיים עצמם) היא ליהנות מהדרך. והדרך היא הקשבה למילים, התייחסות מעמיקה אליהן הן מבחינת התוכן, הצורניות, האלמנטים הליריים.
בעיני, ההערות חשובות-כוונתי לאותו ניתוח עומק. הן בונות את היצירתיות והן חשובות עוד יותר מעצם הקראת השיר. באמצעות ההערות אנו מגלים היכן נקודות החוזק שלנו בכתיבה, מה עבר ומה לא הצלחנו להעביר. ותתפלאו לשמוע-שגם הערות חיוביות בונות, ואפילו בונות יותר מאלה השליליות. זו דעתי האישית.
אלה הבאים למרחוק, מוטב אולי שימצאו מקום לינה, או הסעה גם בשעות הלילה היותר מאוחרות. כך הם יאפשרו לערב הזה לקלוח באופן טבעי ללא מעצורים רבים מדי. בסך הכל באנו לספוג וליהנות יחד.
לשם כך, אנחנו מתחילים ליצור ערבים באזורים שונים בארץ. לדוגמה הערב הבא יתקיים בחיפה אצל יקי בחודש דצמבר והוא מיועד לתושבי הצפון. כמובן גם תושבי אזורים אחרים מוזמנים, אבל עם אורך רוח וזמן.
5-נתכנס תמיד בשעה 7 בערב. נקדיש שעה לשיח חברי, לשיח חולין ואז נתיישב בדיוק ב-8. כך עשינו גם הפעם. אלא שהפעם באמת היו מספר רב של נוכחים שבאו מכל רחבי הארץ. אני מאמינה שבאופן טבעי מספר הנוכחים לא יעלה על 15 ואז נוכל ליישם את הכללים שהצעתם.
6-אבל, אם תביאו אתכם את המצרך הנדיר הזה שנקרא זמן: נוכל לעשות גם הפסקות מעת לעת. שוב לשיח החברי, לגשת אל הכיבוד, ולחלץ עצמות.
7-בעיני, לסגל את התכונה הזו של לא לעמוד עם סטופר, זו מתנה לחיים. בסופו של דבר, מה שאנחנו עושים מרבית חיינו זה לחכות שהזמן יעבור. שיסתיים השיעור, שיסתיים היום הזה, שיסתיים האימון, וגם...שיסתיים ערב הקראת השירה. ומה שקורה שאיננו נהנים מן ההווה, ואז הביקורתיות תופסת את מקומה במקום ההנאה.
אני אישית נהניתי מאוד מהערב הזה. עבורי הוא היה מושלם. הייתי נוכחת עם כולכם, עם היצירות שהקראתם, עם ההערות שנתתם. לא בער לי כלום. ולא יבער לי דבר גם כשאגיע לחיפה, על אף שתהיה לי יותר משעה וחצי לחזור הביתה ולהחזיר את כל הטרמפיסטים לביתם. והאמינו לי שאני אדם עסוק, ואני מאוד אוהבת לישון. למרות זאת, כשאגיע אל יקי בחודש דצמבר-אניח את כל עיסוקיי בצד ואהיה עם כולכם בזמן הווה.
להתראות בדצמבר והמון אהבה לכולכם,
גלי
