רוח

זה מה שהיתה

רוח ישנה לצידך

שוטטה בין כותלי ביתה

ריחפה נוגעת לא נוגעת

כבולה בנשמתה אליך

מנסה להתיר,לפרום

רוח נעה ונדה

בעולם לא מוכר וניכר

לך הוא היה עולמך

לה הוא היה תוהו ובוהו

גיא-הינום מלחכך את נפשה

עולמך הארור השחיר את נשמתך

הרוח לא אבתה לשנות את צבעה

שחור עיניך שרף את עורה

כמו עוף החול היא קמה

שוב ושוב מאפרה

רוח נדה בין כותלי ביתה

כבליה מוטחים  מדממים

ואפר לשונך חורך  גרונה

עד אשר מטר טיפות דפק על

תריסי ביתה

ושטף אותך משם.

והרוח נרגעה,ונשמתה נצבעה

בגווני הקשת הראשונה.

ואז דממת צחוק הפציעה

בשחר העולה לתוך ביתה

ודמותה הופיעה במלוא הדרה