רגע

כלי ריק אני

וכלל לא נחוץ

אינני מחזיק בכלום

חוץ

מברגע.

משום שברגע שאעזוב

כל מה שאחזתי בו ייפול.

ורק הרגע יחלוף,

היה ואיננו כאן

והוא ישאב חזרה,

כנגד זרימת הזמן

וכמוהו כמוני,

ואני הייתיו.

נפעפע לנו באין תחושה

בריק המקיף את ההווה

ומרכיב את העתיד.

ובאין, אשר משמר את העבר

ומגדיר את היש.

ואין ממה להתרגש

כי שם, בנקודה האמורפית ההיא

כך אומרים,

מתלכד הרגע עם הנצח

ועם מהות החיים.

תם אך לא נעלם

רגע מושלם :)