אַתְּ/דָּוִיד דּוּדִי סָמוכָה

בס"ד                                                                                          2.1.2016
אַתְּ/דָּוִיד דּוּדִי סָמוכָה

אַתְּ כָּל כָּךְ רוֹצֶה,

אַתְּ כָּל כָּךְ מִשְׁתַּדֶּלֶת

אַתְּ מְמֻקֶּדֶת מַטָּרָה,

אֵין סָפֵק אַתְּ לוֹחֶמֶת.

אַתְּ הִצַּבְתְּ יְעָדִים,

וּבְכָל מְאוֹדְךָ נֶאֱבֶקֶת.

נוֹפֶלֶת קָמָה וּמַמְשִׁיכָה,

עַל מִמּוּשׁ הַחֲלוֹם לֹא מְוַתֶּרֶת.

כֵּן יֵשׁ רִגְעֵי מַשְׁבֵּר,

כַּאֲשֶׁר אַכְזָבָה אֶת נוֹחֶלֶת.

מוֹרִידָה דְּמָעוֹת וּמַמְשִׁיכָה,

דְּבַשׁ אַתְּ לֹא מְלַקֶּקֶת.

מַצְדִּיעַ לִדְבֵקוּתֵךְ בַּמַּטָּרָה,

מֵסִיר אֶת הַכּוֹבַע לִכְבוֹדֵךְ.

מִתְפַּלֵּל לְאֵל עֶלְיוֹן,

שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ לְהַגְשִׁים חֲלוֹמֵךְ.

אַתְּ תִּרְאִי עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים,

חֲלוֹמְךָ יִקְרֹם עוֹר וְגִידִים.

אֶת תְּפִלָּתֵךְ יְקַבֵּל אֱלֹהִים,

דִּמְעָתֵךְ תִּפְתַּח אֶת שַׁעַר הָרַחֲמִים.