בתחושה חובקת

                                            בִּתְחוּשָׁה חוֹבֶקֶת

נסים  פרנקו

מִיּוֹם שֶׁרָאִיתִי פָּנַיִךְ

לִבִּי פּוֹעֵם בִּי בִּשְׁתֵּי כְּפוּלוֹת

לְמַרְאֶה הַבְטָחַת עֵינַיִךְ

הֶעָבָר נֶעֱלַם בַּמְּצוּלוֹת

פַּרָשְׂתְּ לִי דֶּרֶךְ אַחֶרֶת

וְהָלִווּי הוּא לַחַן חָדָשׁ

תְּחוּשָׁתִי כְעֲטוּף אַדֶּרֶת

וּבָעוֹלָם סְבִיבִי אֵינִי חָשׁ

לָעַד לֹא אוּכַל לָרֶדֶת

כִּי אֲנִי בְּמַצַּב עֲלִיָּה

וְנַפְשִׁי מְאֹד מְעוּדֶדֶת

וְעִם זֹאת הִיא כָּל כָּךְ עֲנִייָּה

לֹא אֶתְהַלֵּךְ לִי עוֹד בִּשְׁחוֹחַ

בִּזְכוּתֵךְ  דִמוּיִי כֹּה שָׁפַר

לִמַּדְתְּ אוֹתִי אֵיךְ לִצְלוֹחַ

וּלֶאֱהוֹב

רָחוֹק בַּנֵכַר

וְלַחָלוֹם פָּנַיִךְ.

                                                                                           איתי אותה תמירה בלבן במערת נטיפים במיורקה