הכרתי פעם איש

הכרתי פעם איש.../צביה גולן

הכרתי פעם איש

שרצה להיות ציפור

הוא רצה שתהיינה לו כנפיים

שיוכל לגעת באור

הכרתי פעם אישה

שרצתה להיות מָטָר

היא רצתה שהטיפות

תהיינה גשם, לא בכי מר

הכרתי פעם ילד

שרצה להיות קוסם

טוב...זו לא חכמה

כולם רוצים זאת, גם אתם

הכרתי פעם ילדה

שרצתה להיות כלנית

לפעמים היא לא החליטה

פרג? כרכום? או סתוונית?

ואני...זה קצת מוזר

מה רציתי להיות?

אספר רק את תבטיחו

לאף אחד לא לגלות

רציתי להיות... בלון

אדום, גדול וקצת נפוח

או אולי בלון עם הליום

שמתעופף לו קצת ברוח

ואם יהיה לי קצת עצוב

אנחת לי על פרחי ורדים

כשלא אהיה יותר חשוב

אשב בנחת על קוצים

אוציא את האוויר בכוח

ואיש וודאי זאת לא ידע

כי בעולם בו אין מנוח

גם הבלון הוא רק חידה

אבל אתם – ראו הבטחתם

אנא אל תאמרו לאיש

לבלון יש רגשות

הוא לגמרי לא אדיש.

הכרתי פעם אנשים

שרצו לחיות אחרת

התדעו היכן מוצאים

שלוות נפש נהדרת?