שירים

סבתא רבקה,הסבתא שלי

סבתא שלי היתה עוף
כלאיים מוזר של
סיפורי חסידות שמשם באה,
ושואה שממנה נמלטה-
ושנים של תקומה בדירה דהויה ברחוב
צבי ברוק בתל אביב
הקטנה.הישנה.

היא אהבה אותי יותר
מכל נכדיה היותר 
מוצלחים,לעניות דעתי,ועל כך אני תמה עד עצם היום
הזה,והיא קראה לי
אודקהל'ה,וטרחה
לומר שעשתה לי 
עוגת חלה ושרק -
אמרח את הריבה.
והיא ביקשה שארד
למכולת של סגל
בפינת טשרניחובסקי,
שמשם רואים את בנין העיריה-
ואקנה לי בקבוק מיץ.

והיא,בחלוק המהוה
והדהוי,ישובה על
שרפרף במרפסת מטה ליפול-
שאלה אותי תמיד
אם אני מאושר,ותמיד
עניתי לה שכן
כי מה יגיד?
ילד בן חמש עשרה
המאוהב נואשות 
במישהי לא קיימת-
לעולם תחול עליו :
חובת ההוכחה.
גם לאחר ארבעים שנה ויותר,שאז מול קברה אמרתי:
סבתא רבקה שלי,
גם אם לא הייתי אותו
רגע-
לא התייאש האושר
מלנגוע בדש בגדי.
ותודה.תודה שהיית
שם,ברחוב הקטן-
בשבילי ואיתי.

תגובות

אודי גלבמן / היא לא היתה רכה כסופגנ / 17/01/2016 20:40
גלי צבי-ויס / לגעת באושר / 17/01/2016 08:33
אודי גלבמן / ובהמשך נלמד עליה עוד כ / 17/01/2016 20:41
עידית אורדן / סבתא כזאת ,כמו שלך,היא / 17/01/2016 09:07
יום טוב צבי / כור ההיתוך / 17/01/2016 09:07
זיגי בר-אור / אני מקווה שהספיקה עוד / 17/01/2016 14:13
אודי גלבמן / זיגי,אני בכלל סנטימנט� / 17/01/2016 22:32
אודי גלבמן / הוא היהמהמפורסמים שבנ / 18/01/2016 18:10
אביה / אודי כל כך ריגשת במילותיך - נגעת בכל נים ונים עם סבתא / 17/01/2016 19:12
אתיקה כהן / סבתא שלי הייתה עוף כלא / 17/01/2016 20:49
עליזה ארמן זאבי / נכד אהוב וסבתא מיוחדת� / 18/01/2016 17:24