געגועים לנוסטלגיה

הסמטה נותרה כמעט 
כפי שהייתה. מלאה בתוגה
רק הנוסטלגיה התחלפה
ואוטנטי תפס מקומה
ברקע שירים נשמעים

ריח הסחלב נותר תפל
נעלם מאותה תקופה
בתוך הסמטה משוטט לו 
האיש עם ספלי הקפה
הקטנטנים מגיש לכולם 
בחיוך שובה לב

ריח הקינמון חודר בנחיריים
סיפורים מטפטפים 
כמו גשם זלעפות
לכל עבר מגיעים

על שולחן קטנטן כוסות התה
מונחות בריחות משכרים
של נענע וקינמון
לאורך השדרה נותרו עמודי תאורה
הכל נותר כפי שהיה

רק העצב בפינת ישיבה 
שם התקבצו כולם
ואת קולות הדממה 
נשמעות מהקירות
אשר עטופים בצינה
געגועים לאותם נשמות

חובק את הזכרונות
את הביחד
האחווה האהבה
שהיה בין כולם לכולם
שום דלת לא היתה נטרקת
זו הנוסטלגיה 
אבדה לעד

כל הזכויות שמורות / ויקי שטמר