ד ב ש

                                                 דְבַשׁ

נסים  פרנקו

מַבַּטֵךְ

אוּלָמִי כָּבַשׁ

מִילוֹתַיִך

כֶאֱגְלֵי הַדְּבָשׁ

גּוּפֵךְ

כָּר שֶׁל אַהֲבָה

נְשִׁיקָתֵּךְ

עַל שְׂפָתַי שׁוֹרָה

*

אַתְּ נֶצַח אַהֲבָתִי

מֵאֲפֵלָה עַד שַׁחַר

אָסִירֵּךְ בְּנִשְׁמָתִי

זוּלָתֵךְ אֵין בִּי צָחַר

*

לְאִוְּשָׁתֵּךְ נִיתַרְתִּי

עִמָּךְ בְּאוֹר טָבַלְתִּי

בְּחֹם חֵיקֵּךְ נַעֲמְתִּי

וּשְׂפָתַּיִךְ לַגָמְתִּי

*

מִילוֹתַיי מִקִרְבִּי לָךְ,

                   אֲהוּבָה        יְחִידָה        נִצְחִית.