רָעַד רִאשׁוֹן שֶׁל לְבָבוֹת

רָעַד רִאשׁוֹן שֶׁל לְבָבוֹת/ אֲרְמָּן שַׁמַּאי
************************************
יוֹצֵק עַל לִבֵּךְ 
רְבָדִים שֶׁל 
רְגָשׁוֹת,

הֲלֹא תִּזְכְּרִי-
רָעַד רִאשׁוֹן 
שֶׁל לְבָבוֹת, 
עֶרֶב וְשַׁחַר 
כְּלוּאִים 
בְּבַת שְׂחוֹק 
עַל 
שְׂפָתָיִם.

בְּאֶצְבְּעוֹתַּיִיךְ,
אָרַגְתְּ לִי 
קֶשֶׁת מִתּוֹךְ 
חֲלוֹמוֹתַּיי.
הָאֲוִויר עָטָה
רֵיחוֹת נִשְׁמָתִי 
בְּצִבְעֵי 
אַהֲבָה
וַאֲנִי,
מְרַחֵף.

אֵרֵד בַּמּוֹרָדוֹת 
הַשֶּׁקֶט עַד 
סוֹף 
גַעֲגוּעַיִיךְ וְאֲנַשְּׁקֵם
בִּשְׂפָתַי,
אֶטְעַם עֲסִיסָם 
כְּרִימּוֹן.

לִבִּי, נוֹשֵׁק לִדְמָמָה, 
מַמְתִּין, 
מוֹשִׁיט יָד 
אֶל שְׁמֵךְ,
אֶל גּוּמוֹת 
הַחֵן 
בְּעֵינַיִךְ.
אֶל -
יוֹפְיֵיךְ שֶׁעָמַד
מִלֶּכֶת.

מִתְמוֹסֵס.

תְּהֵא זוּ דַּרְכֵּנוּ,
גּוּפִי לָךְ 
מִשְׁעֶנֶת,
לִבִּי תְּמִיכָתֵּךְ,
זּוֹ
אַהֲבָתִי
וּצְחוֹרָה
הִיא.

דֶּרֶךְ חַיִּים 
חֲדָשָׁה
לֹא 
דּוֹמַעַת
יוֹתֵר.

כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת:© שַׁמַּאי אֲרְמָּן
14/2/2016