כנרת עַל הַמַּים      

                                         נסים   פרנקו

                        עַל חֲלוּקֵי הַכִּנֶּרֶת לְיַד הַמַּיִם

רוֹאֶה אֲנָפָה וְאֵי- שָׁם טוֹבֵל קוֹרְמוֹרָן

מְחֻמָּם וּמוּנְעַם מֵחַמָּה בַּשָּׁמַיִם

נֶהֱנֶה וְנִרְגָּשׁ מִיְּפִי הַנּוֹף שֶׁמוּקְרָן

וְדִמְיוֹן הַחֲלוּקִים הוּא לִבְנֵי הָאָדָם

כִּי אֵין בְּכוּלָם זֵהֶה מֵאֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ

מַרְכִּיבִים אֶת הַנּוֹף שֶׁרוֹגֵעַ כְנִרְדַם

כָּל אֶחָד כְּצִיּוּר וְכֹה שׁוֹנֶה מִבְנֵהוּ

עִם רַחַשׁ הָאֲדְווֹת הַמְּלַטְּפוֹת חֲלוּקִים

נוֹתֵן לְעַצְמִי לָשׁוּט אֶל יָמִים רְגוּעִים

יָמִים שֶׁלִּפְנֵי כָּל הַמַּכְאוֹבִים שֶׁחוֹנְקִים

יָמִים שֶׁלִּפְנֵי כָּל הָעֲרָכִים הַגּוֹוְעִים

שִׁיקּוּי שֶׁל מַרְפֵּא הוּא זֶה הַשֶּׁקֶט הַנָּסוּךְ

לוֹגֵם בְּתָאֲבָה וּמִתְכַּרְבֵּל בְּתוֹכוֹ

וּבִכְלָל לֹא אִכְפַּת לִי מֵהַזְּמַן הַשָּׁפוּךְ

מַתְאִים לִי סַף הָעוֹנֶג הַזֶּה וְהֶמְשֵׁכוֹ

הַשֶּׁמֶשׁ עָבְרָה אֶת חֲצוֹת הַיּוֹם בַּמּוֹרָד

הָרֵי גּוֹלָן מִמּוּל כְּבָר אֵינָם כֹּה בְהִירִים

וְעָלְתָה בִּי תְּחוּשָׁה שֶׁזֶּה לֹא כֵּיף כָּךְ לְבַד

וְאוּלַי הִגִּיעָה הָעֵת לִהְיוֹת נְהִירִים

אָז הַשִּׁיבָה לְבֵיתִי נֶעֶשְׂתָה בְּלִי רָצוֹן

כִּי הָרְגָעִים הַקְּסוּמִים נוֹתָרִים מֵאָחוֹר

יֵשׁ מִי שֶׁיִתְמַה אִם אֲנִי חֹמֶד כָּאן לָצוֹן

אוּלַם רְגָעִים כָּאֵלֶּה עוֹד

אָשׁוּב לִשְׁזוֹר.